טחנת הקמח אשדוד בע"מ נ' לחם משנה מאפיות (2005) בע"מ ואח'

החלטה

1.בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקש בהעדר הגנה ביום 6.11.08.

החלטה זו ניתנת לאחר דיון שהתקיים בבקשה במעמד הצדדים במסגרתו נחקרו בפני המבקש ומנהל המשיבה ולאחר שהצדדים הוסיפו וצירפו לתיק הודעות בדבר הליכים נוספים.

ראשית השתלשלות העניינים ביחסים עסקיים שנתקיימו בין המשיבה, חברה העוסקת בייצור ואספקת קמח חיטה, לבין הנתבעות 1 ו-2 בתיק העיקרי, חברות בבעלות המבקש אשר עסקו בזמנים הרלבנטים במכירת דברי מאפה.

ביום 16.4.08 הוגשה ע"י המשיבה תובענה כספית על סך של 298,939.87 ₪, כנגד הנתבעות 1 ו-2, לחם משנה מאפיות (2005) בע"מ ולחם משנה בע"מ (בהתאמה) וכן כנגד המבקש וכנגד מר מוריס בן שטרית. סכום התובענה מורכב מחוב בסך של 283,503.77 ₪ של הנתבעת 1 וחוב בסך 15,436.10 של הנתבעת 2 (שמקורו בשיקים מחוללים בסך 5,811.10 ובחוב בגין שכירות של מתקן סילו בסך של 9,625 ₪).

בכתב התביעה מציינת המשיבה כי מאחר והחוב שולם באמצעות שיקים של הנתבעות 1 ו-2, אשר חוללו, הוגשה תחילה בקשה לביצועם בלשכת ההוצאה לפועל, אולם, לאחר שנתקבל אישור הבנק כי המבקש אינו חתום על השיקים אלא חתום עליהם מר בן שטרית, הסכימה המשיבה למחוק את המבקש מתיק ההוצאה לפועל ובמקביל הוגשה תובענה זו.

בכתב התביעה מייחסת המשיבה את חובותיהן של הנתבעות 1 ו-2 למבקש, זאת הן מכח כתב ערבות שנחתם על ידו ולפיו ערב הוא להתחייבויותיה של הנתבעת 2, לחם משנה בע"מ, הן מכח עילות שעניינן בהרמת מסך, בין הנתבעות 1 ו-2 לבין עצמן וביניהן לבין המבקש, וכן בטענה לחבות אישית ישירה.

2.אין מחלוקת בין הצדדים כי כתב התביעה נתקבל ע"י המבקש בזמנים הרלבנטים, שכן המבקש אף פנה באותה עת לקבלת ייצוג משפטי, למי שהיה באותה עת חבר בלשכת עוה"ד עד להשעייתו הזמנית והוצאתו לאחר מכן מלשכת עורכי הדין, מר קלמן ברגמן.

עוה"ד ברגמן אף פנה באותה עת לב"כ המשיבה בבקשה למתן ארכה להגשת כתב ההגנה, אולם לא פעל בסופו של יום להגשת כתב הגנה, דבר שהוביל למתן פסק הדין בהעדר הגנה.

המשיבה טוענת כי פסק הדין שוגר למשרדו של עו"ד ברגמן בצירוף מכתב דרישה ומשלא נענתה הוגש פסק הדין ביום 5.7.09 לביצוע בלשכת ההוצל"פ.

ביום 4.9.09 נמסרה אזהרה וביום 14.3.10 עתרה המשיבה בבקשה למינוי כונס נכסים על דירת המגורים של המבקש.

אלא, מבהיר המבקש כי הינו אזרח שוודי שהתגרש מרעייתו דאז עוד בתחילת שנת 2008 ולפיכך האזהרה שנשלחה לכתובת מגורי גרושתו בה אין הוא מתגורר, למעט כשהיה מגיע ארצה לבקר את ילדיו, לא הומצאה לו כדין ובפועל לא הגיעה לידיו.

רק בחודש ספטמבר 2010 נודע לו כי המשיבה הגישה בקשה למינוי כונס נכסים לדירה, וזאת לאחר שגרושתו יידעה אותו בעניין בשיחה טלפונית.

מלבד הטענה כי המשיבה לא הראתה כי פסק הדין בצירוף המכתב הנלווה הומצא לעו"ד ברגמן כדין (נטען כי נשלח בדואר אך ללא אישור מסירה ובפקס מבלי שצורף אישור משלוח הפקס), מציין המבקש כי נתן אמון מלא בעו"ד ברגמן כי יפעל כפי שהוסמך להגשת כתב הגנה וכך סבר שייעשה. רק בדיעבד, ובסמוך למועד בו נודע לו על הגשת הבקשה למינוי כונס נכסים, התברר למבקש כי עוה"ד ברגמן הושעה מן הלשכה ולבסוף אף הוצא ממנה.

אף בשיחה שקיים בזמנים הנ"ל, לא זכה המבקש לקבל כל הסבר הגיוני מעו"ד ברגמן באשר לאי הגשת כתב ההגנה.

לטענת המבקש באותה עת כבר היה מצוי בפני שוקת שבורה שכן מחד לא היה בידו לשכור שירותיו של עו"ד על מנת לפעול לביטול פסק הדין ומאידך לא היה מודע לקיומה של אפשרות כזו. למעשה, אף לא היה המבקש מודע לעילת התביעה נגדו בגינה ניתן פסק הדין ורק ימים ספורים קודם להגשת הבקשות לביטול פסק הדין ולהארכת המועד, משצולם התיק, נתוודע לכך.

3.באשר לסיכויי ההגנה, טוען המבקש כי אין כל יסוד לחיובו האישי הנטען בחובות הנתבעות וכי אף עומדת לנתבעות טענת קיזוז בגין קמח פגום שסופק להן ואשר גרם לכך שסחורות נפגמו, טענה הנתמכת באישור בכתב מהמשיבה, הן לאספקת הקמח והן לפגיעה שנגרמה, בבחינת הודאת בעל דין.

באשר לחיובו האישי, מפנה המבקש לכתב הערבות עליו נסמכת התובענה, בו חתום הוא כערב להתחייבויותיה של הנתבעת 2 בלבד, אשר חובה עומד על הסך של כ-15,000 ₪ בלבד, בעוד מלוא סכום התביעה בו חויב עומד על סך של כ-290,000 ₪ (הסכומים בערכים דאז).

בנוגע לשתי העילות הנוספות, הרמת מסך, על גווניה, וחיוב אישי מכח מעשים ו/או מחדלים דוגמת מצגי שווא וכל כיוצ"ב, טוען המבקש כי לא מתמלאים התנאים הנדרשים בחוק ובפסיקה לשם הרמת מסך ו/או חיוב אישי.

לטענת המבקש, המדובר בשתי מאפיות שונות אשר עסקו בייצור מוצרים שונים (האחת עסקה בתחום האפייה של מוצרים טריים כגון לחמים ועוגות והשניה עסקה בייצור מוצרים קפואים כגון בורקסים).